קראנו ולמדנו סיפור מטלטל, מורכב וקשה בו חווה המספר אלימות קשה מצד אביו.
במשימה הבאה עליכם ל"הכנס לנעליה" של אחת הדמויות ולכתוב , דרך נקודת מבטה, מכתב לדמות אחרת בסיפור.
המכתב יכתב שנים רבות לאחר האירוע.
כתיבה מהנה...
במשימה הבאה עליכם ל"הכנס לנעליה" של אחת הדמויות ולכתוב , דרך נקודת מבטה, מכתב לדמות אחרת בסיפור.
המכתב יכתב שנים רבות לאחר האירוע.
כתיבה מהנה...
אני יספר איך זה היה מנקורדת מבט של הילד.
השבמחקשלום, שמי יניב ואני יספר לכם את הסיפור על ילדותי יש יגידו קשה ויש יגידו מחנכת מאוד.
בילדותי ביתי היה דל ועני אבא היה עובד מבוקר עד ערב וגם אמא, כדי להשלים את הככנסה שלנו גר איתנו אדם שהיה משלם לנו כדי לגור אצלנו (כמו פארוק באלכס חולה אהבה). יום אחד הדייר החליט שהוא עוזב והביא לנו כמתנה סרוויס. אבי מאוד התלהב מהמתנה מכייון שזו מתנה יקרה מאוד והיא נתנה לו תיקווה להמשך חייו שיום אחד יהיה יותר טוב בחיים. אני מאוד היתאבתי בכדור שהיה על הקומקום ויום אחד כאלה שיחקתי עם הכדור הקומקום נפל והתנפץ.
כמובן לא גיליתי לאבי דבר אך יום שישי בערב כאשר אנו סועדים את ארוחת הערב אבי מגלה מאימי שהקומקום נישבר. אבי התחיל להכות בי ללא ערב וגם הצליף בי מספר פעמים עם חגורה.
כאשר אבי סיים להכות אותי ישבתי ובכיתי ורק חיכיתי שהיום יגמר.
בתודה יניב
אני בחרתי להיכנס לנעליה של דמות הילד בסיפור. ואני אכתוב מכתב לאבי לאחר שנים רבות.
השבמחקהיי אבא, זוכר אותי? אני הבן שלך , יוסי...
החלטתי לרשום לך אחרי שנים רבות מאחר שאני מרגיש צורך שתדע שאני עד היום זוכר את היום שבו שברתי בלי כוונה את הסרוויס ואתה הענשת אותי בכך שלקחת חגורה והתחלת להצליף בי. אני זוכר כל פרט ופרט שקרה באותו היום. אני לא אשכח את היום הזה לתמיד. אני מקווה שאתה מסתדר בחייך ומצאת את הפינה השקטה והטובה בחייך, ובנוסף אני מקווה שאתה לא ממורמר מחייך כמו שהיית פעם. אני יהיה איתך כנה מאחר שאתה אבא שלי. אני סולח לך ולא אסלח לך על הפעם הזו שהענשת אותי ובחרת להשתמש באלימות פיזית. למדתי ולקחתי לעצמי לתשומת ליבי שביום שלי היו ילדים אני בחיים לא ארים עליהם יד מאחר שאני יודע שהלקאה היא לא דרך לחינוך ילדים. ואני בחיים לא ארצה שהילדים שלי יהיו במקום שאני הייתי בו כאשר הענשת אותי. אני לא מעוניין שהם ירגישו ויחוו את משאני חוויתי והרגשתי. אני מקווה שהכול בסדר אצלך , בכל זאת אני דואג לך.
אוהב אותך, יוסי.
אני בחרתי להיות הילד בסיפור ואני ישלח מכתב לכל המשפחה
השבמחקמשפחה יקרה כאן
בזמן האחרון עלה לראשי מקרה שקרה לפני שנים רבות ואפילו פגע בי
למי שלא זוכר את הסרוויס ששברתי ביום ההוא ואל כך נענשתי ביותר מדי אלימות מצד אבי המעוצבן שמעולם לא אהב משהו חוץ מהסרוויס
אני לא יודע למה ואני ממליץ לך ללכת לטיפול על כך, אני גם ממליץ לך להבין את שהערך של הילדים שלך יותר חשוב מחפץ
~ שלכם
~רועי אואנונו
אני בחרתי להיות הילד, ואני אשתף את אבי באיך הרגשתי אחרי שנים רבות של מה שהוא עשה.
השבמחקהיי אבא,
בחרתי לרשום לך מכתב לאחר שנים רבות למרות שאני עדיין מרגיש פגוע ותמיד ירגיש פגוע בכלל המעשה שנעשה באותו היום, כן היום ההוא עם הסרוויס שהחלטת לתקוף אותי הבן שלך באלימות קשה. רק רציתי להודיע לך שאני כבר נשואי ויש לך נכדים אבל לצערי אני לא רוצה שתפגוש אותם, כל הדברים יכלו להיראות אחרת אילו היית מגיב בצורה שפויה באותו היום
בחרתי בילד ואכתוב לאב.
השבמחקאבא,
החלטתי לכתוב לך מכתב, עבר הרבה זמן מאז דיברנו, לא ניסית להתנצל, אפילו לא הבנת איפה טעית. בקטע מסוים אפילו שמחתי על חוסר הקשר.
אבל גדלתי, ואני רוצה לסלוח לך, הייתי צריך לראות שאתה מנסה לחנך אותי, להפוך אותי ליותר טוב ולא לפגוע.
קשה לי להבין, שאבא שלי ואני רבים כל החיים. האבא שנמצא בחיי כמעט כולם, לא נמצא בחיי, לא שם כדי ללמד אותי.
אני מתגעגע. אני רוצה שנפגש ונשלים, שיהיה לנו עתיד יותר טוב ביחד.
אני בחרתי בדמותו של האב.
השבמחקלילד,
אתה זוכר את המקרה עם הסרוויס שהרבצתי לך עם חגורה, אם לא אז כנראה עכשיו אתה זוכר בכל זאת רציתי להתנצל בפניך על התנהגותי הלא נהותה, הסרוויס היה כל כך חשוב לי לאיחוד המשפחה ומבחינתי הוא היה בעל ערך רב ואפילו סמל שיחזיר את כבוד המשפחה אך התנהגתי באובססיביות כלפי הסרוויס ולכן אני מתנצל.
מאת אבא.
אני בחרתי בדמותו של הילד, שכותב מכתב לאביו
השבמחקהיי אבא,
החלטתי לכתוב לך את המכתב הזה, כסגירת מעגל. עכשיו שאהיה אבא לבן הראשון שלי החלטתי לכתוב לך את המכתב הזה כדי להגיד לך שאני סולח, באותם זמנים כנראה הרבה אנשים חשבו שהדרך לחנך את הילדים שלהם כוללת הלקאה ושיטות אלימות, "ללמד אותו לקח" "שלא יעשה את זה יותר" "אני מחנך אותו". אני לא מאמין בשיטה זו בכלל ואני לא אשתמש בשיטה זו לילדי, הם לא יחיו במציאות בהם מפחדים מאביהם אני מבטיח לך. אני לא יודע אם אתה יודע אבל אותו מעשה שעשית לי בילדות השאיר לי צלקת לכל החיים היה לי נורא קשה אבא, היה לי נורא קשה להתאפס על עצמי ולהודות שעברתי אלימות בילדות כשלכל חברי הייתה מעיין ילדות מושלמת. והכל בגלל אותו סרוויס מסריח שבכלל לא השתמשנו בו, אתה העדפת את הסרוויס שיצר אצלך מציאות מושלמת כשבבית היה קשה, אפילו קשה מאוד.
אבל אחרי כל הקשיים שעברתי אני סולח, אבל לא שוכח. ושרק תדע שבאותה תקופה כן היה בי איזשהו רגש שנאה אלייך ואל כל בני הבית שלא עזרו לי, שלא הרימו אותי למעלה כמו שציפיתי.
לעומת זאת, עכשיו אני לא שונא. כלל לא. אלה מכבד אני מכבד אותך כאב שהענקת לי קורת גג וצרכים בסיסים שבן אדם צריך וזהו אני לא אוהב, אני מכבד.
מקווה שיש מי שדואג לך כשאני לא בסביבה.
בהערכה, יעקב
אני בחרתי להיות הבן שכותב מכתב לאבא שלו :
השבמחקאבא,
רציתי לדבר איתך על מה שקרה לפני כמה שנים שאני הייתי עוד ילד...
אם השנים הבנתי שהסרוויס היה עם ערך חשוב כלפייך , הוא גרם לכך שראו אותך כמישהו ממעמד גבוה, לכן אני מצטער ששברתי אותו.
אבל הדרך בה הענשת אותי לא הייתה מובנת וברורה לי.
אם הזמן שבתבגרתי הבנתי שהסרוויס היה חשוב לך ובעל ערך יקר עבורך , הבנתי גם כי צורת העונש בה נקטת היא לא נכונה ולא מתאימה .
יכולת להעניש אותי בדרכים אחרות ולא בדרכי אלימות .
המעשה הזה פיתח כלפיי שנאה כלפייך והרגשות רעות ולא נעימות שאני לא ישכח אף פעם.
יהיה לי קשה לסלוח לך , למרות שלכל אחד מגיע הזדמנות שניה ..
מחכה לשמוע ממך אבא ,
הבן שלך..
אני אספר את הסיפור נקודת מבטו של הילד:
השבמחקשלום אבא. במשך כל חיי לא עצרתי לחשוב על אותו היום הנוראי, המשפיל והמסעיר ההוא , היום שבו הסרוויס נשבר. רק כשנולדו לי ילדיי נזכרתי בו והחלטתי לרשום לך על כך. אני סולח לך על כל מה שעית כי אני מבין, פעם לא הבנתי כי הייתי רק ילד אבל עכשיו אני כן. לא עצרתי לחשוב שהוא עושה לך טוב וגורם לך להרגיש מיוחד אבל גם אתה לא חשבת משום שהרבצת לי, לא עצרת לחשוב שאני ילד סקרן ותמים ולמרות ששברתי לך את התקווה אני הרבה יותר חשוב, לא ככה?
מאת בנך
אני בחרתי בדמותו של האב הכותב מכתב לילדו.
השבמחקשלום בני,
עברו להן כמה שנים, ואתה כבר גדול, אתה לא ילד יותר, בנית לעצמך חיים חדשים וטובים יותר.
אני כותב לך את המכתב הזה, כדי שתדע שלא שכחתי מה שקרה שהיית ילד,ואיך התנהגתי אלייך,ומשום שגדלת כבר אני הבנתי איפה טעיתי ומה עשיתי לא נכון, והגיע זמני להתנצל.
איך שהרבצתי לך עם החגורה ההיא, ואפילו לא ידעתי להבין את כאבך אני רציתי לחנך אותך בדרך הטובה ביותר שתדע להיות ילד טוב וממושמע, אך לא חשבתי על זה שזה ישאר איתך לאורך כל חייך.
אני לא רוצה שתחנך את ילדייך בצורה כזו קשה וכואבת, כך שגם הם לא ישארו עם צלקת לכל חייהם ויזכרו את אבא בתור אחד שמרביץ ללא רחמים.
אני רוצה לבקש ממך סליחה בני היקר, איני רוצה שתפחד מאביך, אני אוהב אותך בכל ליבי אני מבטיח.
שלך,אבא.
אני בחרתי בדמותו של האב
השבמחקלילד שלי :
החלטתי לכתוב לך מכתב בגלל שעבר המון זמן מאז שדיברנו אני יודע שטעיתי בהתנהגותי אלייך ואני מתנצל שהרבצתי לך בגלל דבר כזה טיפשי הייתי יותר מידי אובססיבי לסרוויס מכך ששכחתי אותך ואני מקווה שאתה תיסלח לי על זה שהייתי אבא רע מתגעגע אשמח עם ניפגש נדבר וניסגר מעגל אחד עם השני.
בחרתי בדמות של האב ששולח לילד:
השבמחקילד יקר שלי, האם אתה זוכר מה שקרה לפני שנים רבות שאני התנהגתי אליך באלימות, אם אתה זוכר אז אני מצטער מאוד, זה רודף אותי מאז שזה קרה וקשה לי לישון מאז.
אתה מבין, היה אז זמן קשה, אני עבדתי שעות נוספות והיה לי מאוד קשה בעבודה, באותו הזמן לא היה לי משהו לשמוח לגביו חוץ מהסרוויס היפה שהביאו לנו, אני הייתי כל כך שמח וחשבתי שזה הדבר הכי חשוב בחיים, חשבתי שהסרוויס נפל עליי מאלוהים, אז מתיי ששברת את הסרוויס לא התכוונתי לפגוע בך, פשוט הייתי כל כך מעוצבן שחשבתי שהרסת לי את החיים, הסרוויס היה הדבר היחיד שיכולתי להתגאות בו ולשמוח בו. אני מקווה ששכחת את זה ואם לא אני מקווה שתסלח לי, מאז שזה קרה הבנתי שלא הייתי צריך להתנהג כך, זה לא הדרך ללמד ילד, בגלל זה לא התנהגתי באלימות עד היום הזה והמקרה הזה הפך אותי לאדם טוב יותר.
אם אתה רוצה אפשר להיפגש ולדבר עוד פעם.
שלך, אבא
אני בחרתי בדמותו של האב
השבמחקלילדי
אני כותב לך את המכתב הזה בגלל שאני רוצה להתנצל בפניך על כך שהרבצתי לך אולי אתה לא תשכח את זה ולא תסלח לי אבל אני בכל זאת מצטער
שלך אבא
בחרתי בדמותו של האב ואני כותבת לילד:
השבמחקלילדי היקר,
כל השנים האלה רציתי לכתוב לך אבל רק עכשיו אזרתי את האומץ. בכל יום שחולף אני חושב על היום שעשיתי את הדבר הנוראי והשפל ביותר שעשיתי בכל חיי, שהרבצתי לך על ששברת את הסרוויס.
אתה זוכר את אותו יום הארור שחזרתי הביתה לאחר העבודה? שכעסתי כל כך ששברת את המכסה של הקומקום? היום שכעסתי כל כך עד שהרבצתי לך. ובגלל מה? בגלל קומקום שהיום אני מבין שלא היה שווה כלום.
אני רוצה להתנצל ואני יודע שלא משנה כמה פעמים אני אתנצל אתה לעולם לא תסלח לי, ואני לא מאשים אותך.
תראה, רק עכשיו אני מבין שפעם, הסרוויס הזה היה לי יותר מסתם סרוויס, הוא ייצג לי את כל מה שאני לא יכולתי להרשות לעצמי ולכם. הוא היה הדבר הכי יקר ערך בביתנו והוא היה השלמות שבביתנו, רק עכשיו אני מבין שזה לא היה יותר מסתם קומקום.
מאז שעזבת את הבית לא דיברנו ואני לא יודע מה קורה בחייך. אני מקווה שמצאת לך אישה טובה ויש לכם ילדים, ואני יודע שאתה תהיה אבא יותר טוב ממני.
אוהב, אבא.
בחרתי בדמות הילד ואני כותב לאב.
השבמחקהיי אבא,
כן זה אני, פתאום נזכרתי בך, אולי לא פתאום, כבר 3 שנים שאני נזכר בך. מאז שאושרי הקטן נולד (הנכד שלך). אני כל הזמן רציתי לרשום לך את המכתב הזה אבל הייתי מסור בטיפול באושרי ולתת לו תמיד חום ואהבה.
אז כן, אני יגיד לך למה נזכרתי בך, נזכרתי בך כי נולד לי ילד- אוצר.
ואני לא מבין, איך יכלת? איך יכלת להכות אותי ככה ולתרץ את זה בכך שאמרת שאתה מחנך אותי, שככה אני יבין, שככה אני ילמד.
איך לא היה לך רגש? להכות ולפגוע לדבר שיצרת, לאושר שיש רק לך ולא לאף אחד אחר.
איך יכלת?
אני יודע שאנחנו לא בקשר וזה מבחירה. אני רוצה להגיד לך שאני לא יהיה כמוך או יותר נכון לא יחנך את אושרי כמו שחניכת אותי, לא יתן לו להסתובב עם פחדים בבית בזמן שזה אמור להיות המקום שצריך להרגיש בו הכי מוגן.
אז ככה, אושרי בן שלוש והוא נסיך- באמת האוצר שלי.
אם אתה רוצה לקפוץ לבקר ולראות את דרך חיינו אנו נשמח.
מקווה שהכל בסדר ושאתה מסתדר.
ובכל דבר שאתה צריך אני פה בשבילך- אתה עדיין אבא שלי למרות הכל.
אני שולח לך את המכתב הזה בתקווה שתבין את הטעות שעשית ותראה כמה זמן אני סוחב את הטראומה הזאת.
בנך...